בקרב האסטרונאוטים במסלול, מה הפגיעה האמיתית הקשה ביותר שנרשמה? האם מישהו הכה את עצמו על האגודל בפטיש או משהו כזה? לחצה אצבע בדלת סגורה? נלקח מורעל מאיזו תיבת מסתורין של ניסוי דולף? אני מהמר שהם לא פגעו בגב בזמן שהם הרימו משהו כבד, או נפלו מגובה רב או נדרסו בתנועה.
אז מה גורם לאסטרונאוטים שלנו לדמם הכי הרבה?
שאלה זו רוצה להתעלם מאירועי טיסת החלל הקטלניים שכולם היו קשורים לשיגור או נחיתה (או טיסה תת-ליבתית, כולל הפסקת שיגור סויוז 18 בשנת 1975, מה שגרם לאחד מהצוות פגיעות פנימיות לא מוגדרות). במקום זאת מדובר על האופן שבו בני האדם פגעו בעצמם בצורה הגרועה ביותר בזמן שהם נמצאים בחוסר משקל מסלולי של ה- ISS, Mir, Salyut, Shuttle ורכבים מאוישים אחרים.
על פי רשימה זו בוויקיפדיה מתוך כל כ -540 אסטרונאוטים שמסלולם נכון להיום מאז 55 שנה, אני מוצא את הפציעה היחידה הזו משנת 1995:
תוך כדי פעילות גופנית על Mir EO-18 / NASA 1 / Soyuz TM משימת -21, האסטרונאוט נורמן א. תאגרד סבל ל פציעה בעין. הוא השתמש במכשיר תרגיל, עשה כיפופי ברכיים עמוקים, עם רצועות אלסטיות. אחת הרצועות החליקה מכף רגלו, עפה למעלה ופגעה בו בעין.
למרבה המזל, זה היה פשוט אי נוחות זעירה:
מאוחר יותר, אפילו כמות קטנה של אור גרמה לכאב בעין. לדבריו, השימוש ב עין היה, " כמו להסתכל על העולם באמצעות גזה ."
וניתן לרפא במהירות:
רופא עיניים במשימה בקרת-מוסקווה רשם טיפות סטרואידים והעין נרפאה.
האם זה נכון שאף אסטרונאוט מעולם לא נפצע בחלל? עם פציעה המוגדרת למשל גרועה ממה שרובנו חווים תוך כחצי שנה מחיי היומיום על כדור הארץ (כמו קרסול נקע).
ערוך: אני רוצה לכלול כאן גם מחלות. אם אסטרונאוט כלשהו חלה, במקום להיפצע, מעבירת חלל מסלולית. כמו הצורך לבלות שבועיים כמעט ללא מודעות במיטה עם חום גבוה, כמו שעשרות מיליוני אנשים עושים כרגע. כל יום דברים ארציים כאלה, האם אסטרונאוט כלשהו סבל אי פעם ממשהו כזה?